עד שנת 2010 פיתחתי כל הזמן טכניקות מקוריות בציור.
אחת הטכניקות שפיתחתי הייתה לכיוון של ציור דמויות במדיטציה. ובצורה אנטואיטיבית, גיליתי שכשאני מציירת מודל, אם אינני מתבוננת בדף, אלא מתרכזת במודל, וממש חשה את הריח והאנרגיה שלו ומתרכזת במהות שלו..
…לנגד עיני משתנה דמותו, ואני רואה אותו בגילגולים הקודמים שלו, רואה את צבעי ההילה והצ'קרות שלו, ממש חשה את המחשבות והתחושות של המודל, ומעבירה זאת לדף.
השיא של החיבור לרוח היה מתרחש אם הייתי עוצמת את עיני, מתרכזת ומציירת מתוך ריכוז בעיניים עצומות. כשהייתי פוקחת את עיני היה מתגלה לי שציירתי דמות מוכרת…למשל.. מבלי להתכוון ציירתי את המלאך השומר שלי המופיע עבורי במדיטציות.
לפני כמה שנים סבלתי מסנוור קשה בעיניים.
בוקר שישי אחד נסעתי לביה"ס "בסיס", בו נהגתי כאורחת לרשום מודל חופשי. (אני תמיד מחפשת מקומות כפיים לרשום מודל..)
כל הדרך דמעתי, כיוון שכפי שציינתי סבלתי מאוד מסנוור, והשמש סינוורה אותי. כל כמה דקות נעצרתי בשולי הכביש לניגוב דמעותי, וכדי להרגע. זה היה בלתי נסבל…
הסינוור באותם חודשים היה כה מציק שנאלצתי להרכיב משקפי שמש גם בתוך הבית!
הגעתי למקום, וראיתי דוגמן צעיר עם עיניים צלולות בהירות ורעננות. אמרתי לעצמי:
"עכשיו תמי…ציירי אותו במדיטציה, קחי ממנו השראה. אל תקנאי בו אל תגידי הלוואי שהיו לי עיניים כאלו צלולות..אלא, קחי השראה, הכנסי לתודעה בהשראתו, היי בתודעה שהעיניים שלך צלולות ושקופות כמו שלו..". וכך עשיתי.
הציורים שלי מהירים מאוד..ציירתי בתודעה זו בהשראתו. התרכזתי בעיניים שלו. לא הסתכלתי כלל על הדף, אלא רק על העיניים שלו, תוך כדי שאני נמצאת בתודעה שעיניי שקופות וצלולות כמו שלו.
וואו…..כבדרך נס…כשסיימתי את הציור, נ ע ל ם לי הסנוור לחלוטין!!!
התודענעלם ולא חזר!
האם ה העמוקה שלי שעיני צלולות גרמה למוח לפקד כך על הגוף.. או..?
האם קרה כאן איזה נס אחר?
מעניין עוד, שכשהתבוננתי בציור, לאחר סיומו, שהרי בתהליך היצירה של מודלים אינני מתבוננת בדף אלא רק עוצמת עיניים, או מסתכלת רק על המודל. לאחר הסיום, התבוננתי בדף וגיליתי…ציירתי גבר עם פיות סביב עיינו השמאלית (הסנוור היה בעיין שמאל בלבד).
לאחר הנס הזה חשבתי לעצמי…וואו.. אפשר לרפא כך באמצעות התודעה והציור בתודעה רצויה ולמגנט מציאות…אולי נעזור לעולם…אולי נרפא את העולם….וכך יצרתי את פרוייקט השלום שלי.
בדרך זו גם הפקתי, בצירופי מקרים מהממים את פרוייקט השואה
בשל כל אלו, ועוד ניסים מדהימים*, אני כל כך מאמינה בדרך הזו ומגלגלת ומפתחת אותה עוד ועוד.
אפילו הצלחתי מעצם הציור למגנט ריפוי לאיש אהוב
כל יומולדת אני מציירת ברכה של מי שאני אוהבת, מתוך תודעה שהוא כבר בהגשמה.שהוא כבר נמצא במקום בו הוא רוצה להמצא…..ו..זה עובד! מחשבה בוראת מציאות.
אוייי…אלוהים תודה ענקית!
באהבה תמי אפשטיין