יום כיפור. לאחר הצום, שכחנו את דלת הכניסה פתוחה. החתול האהוב שלי, שרגיל רק להיות בבית הסתלק לו החוצה. החתול הזה הוא לדעתי איש שהתכסה בפרוות חתול….והוא חבר מאוד יקר שלי. בלחץ ובדאגה הסתובבתי בחצרות השכנים ואף דפקתי על דלתותיהם, דואגת בוכה ועייפה. ידעתי ממה שאני מלמדת אחרים, שכדי לזמן אותו עלי להיות אופטימית ורגועה…לא הצלחתי להירגע ושלוש שעות חיפשתי אותו בבכי ובדאגה. כשהבנתי שבאמת עלי לעשות את מה שאני מלמדת, אמרתי לאחת השכנות שעזרה לי, שאני נכנסת לאוטו לעשות מדיטציה לזימון החתול. פתחתי מזגן. התקשרתי לידידי הטוב המתקשר המחונן שאמר שהחתול בסביבה הפעלתי את ערוץ היו טיוב שלי עם המדיטציה שעזרה כבר לעשרות אנשים לזמן חיות אבודות….היו טיוב פעל 5 שניות….ו….טלפון מבעלי….החתול חזר. נווו,,,,אז תגידו לי….שלווה אהבה ואופטימיות מזמנים מציאות זה ברור..זה מדוייק. כבר נוכחתי בכך עשרות פעמים כשבדיוק בדרך זו חזרו לחיקי ולחיק חברי חיותיהם האהובות בבלוג עתידי אספר כלק מהמקרים כולל שמות. פשוט זימנו לי מהיקום עוד הוכחה לכל מה שאני כותבת כאן באתר…..הוכחה לכוחה של האופטימיות הרוגע והשמחה לזמן מציאות!!!
תזכרו חג שמח יש סיבות טובות לשמוח זה פשוט מזמן מציאות טובה
